חלומו הגדול של מרתין היה להתמקצע בטכנאות עדינה. הוא הצליח  להתקבל כשוליה בשתי מקומות, ביונגינגן הסמוכה להכינגן או בסדנה של בוש בשטוטגרט. אמנם , כיהודי נדרש מרתין לאישור מהמפלגה הנאצית כדי לעבוד באחת מהחברות האלו. אביו קיווה שעמדתו הציבורית כאדם שלחם בקו הראשון בחזית במלחמת העולם הראשונה תאפשר לו לעזור לבנו לקבל את האישור וכתב מכתב להיטלר. נסינו של אביו לא נחל הצלחה ומרתין אולץ לחפש עבודה אחרת.

״מתוך האילוצים והכורח, החלטתי להצטרף כמתלמד למפעל היהודי לוי ושות׳ בהכינגן. עבדתי שם משנת 1934 עד 1937״

המפעל נמכר בשנת 1938 בלחץ הרשויות הנאציות.