מאנף ביראן כתב על הוריו בשנת 1989 את הדברים הבאים: ״הם חשבו על עצמם בראש ובראשונה כגרמנים, הם השתלבו בהכינגן.. יהדותנו קוימה בצורה ליברלית וגמישה. ״בבית חונכתי שכיהודי אסור לי להראות כל חולשה, שאני חייב להמנע מטעויות.״

המרחב הקתולי השאיר עליו רושם חזק, ״החינוך המוקדם שלי חייב הרבה לנצרות, החל באומנת הפרוטסטנטית ועד.. לאמהות הקתוליות של חבריי.״ ״החגים, התלבושות הדתיות, מוזיקת האורגן, ... תהלוכות שראיתי אבל נאסר עלי להשתתף בהם, כל זה יצר קנאה.״ הרגשתי שיהדותי היא סטיגמה שאני חייב להפטר ממנה.״