אחרי ארבעה שנים בבית הספר הפרוטסטנטי היסודי בהכינגן עלה מנפרד לגמנסיה בה למד משנת 1931.

את השנים עד לתיכון הוא מתאר כשנים טובות. מוריו התייחסו לכולם ללא משוא פנים ובידידות. בגמנסיה היו מנפרד ברנשטיין, מרתין אפשטיין והיינץ שוואב היהודים היחידים. משנת 1934 והלאה החלו יותר ויותר תלמידים לא יהודים להצטרף לנוהר ההיטלראי. אחרי שמרתין אפשטיין והיינץ שוואב עזבו את בית הספר נותר מנפרד לבדו כתלמיד היהודי היחיד בבית הספר.

כבנו של חייל שלחם בחזית אפשרו לו בנתיים להשאר בבית הספר. ״אבל העליה בתדירות האיומים באלימות מכיוונם של ילדי הנוער ההיטלראי לא הותירה כל ברירה אחרת ונאלצתי לסיים את לימודי החובה בבית הספר היסודי הפרוטסטנטי.״