אחרי העצירה במחנה המעבר קילסברג שבשטוטגרט בראשון לדצמבר, 1941 הגיעו המגורשים שהיו על רכבת המגורשים הראשונה מוורטנברג והוהלנצולרן לריגה. מסע זה אליו נלקחו יותר מאלף יהודים ערך שלושה ימים ושלושה לילות. החיים במחנה יונגפרנהוף בריגה היו חיי רעב, קור, עבודה קשה ורציחות אנשים ביריות.

תאריך רציחתם המדויק של לאון ומינה במחנה לא ידוע לנו.

ניצולת המחנה מטה יסקוביץ׳ לבית אפשטיין כתבה בשנת 1945: ״שמאלצבך, מורינו הטוב, גווע ברעב ומת מיד במחנה יונגפרנהוף שבריגה [...].״