בשנת 1986 חזרה רות סלומון, יחד עם בעלה לבקר בהכינגן, כפר הולדתה. היה זה הביקור הראשון בגרמניה מאז הגירתה לארצות הברית.
היא הוזמנה לקחת חלק בטקס הפתיחה של האנדרטה לזכר בית הכנסת הישן בהכינגן. בטקס נוגנה מוזיקה שהלחין אביה לאון שמאלצבך.
במכתב לראש העיר ואשתו סיפרה רות שהמנגינות לקחו אותה חזרה בזמן לימי ילדותה והזכירו לה את הזמנים בעיר יחד עם אביה. היא פירטה על זכרונותיה מעיר הולדתה במילים הבאות: