היה יותר שלג ממה שאפילו אנחנו שבאנו משוויץ ראינו אי פעם. היו לנו בגדים חמים, כך שאפילו כשעצרנו ברציף של תחנת רכבת קטנה בשם קירוטובה, לא ידענו כלום. כשגברים במדים באו לקראתנו עם מקלות חשבנו שהם נכים מהמלחמה שבאו לקדם את פנינו לשלום. אמנם, תוך דקות ספורות הבנו. היו אלו אנשי ss שהשתמשו בכל כוחם במקלות כדי להכות את מי שנקלע בדרכם. נאלצנו לצעוד משך קילומטרים בשלג עמוק. הייתי עם ההורים שלי ושלושת אחיי, בני חמש עשרה, תשע ושש וכשראינו את נקודת היעד שלנו - חווה נטושה גדולה עם אסמים ריקים ענקיים – אמר אבי, 'מכאן לא נצא בחיים'. המקום, שנקרא יונגפרנהוף,  היה אמור להיות הבית שלי במשך כמעט שלוש שנים.

מתוך ראיון שערכה מימי שוורץ עם סאלי למברגר