פיסות זיכרון

English
Deutsch
עברית

English
Deutsch
עברית

ביוגרפיות

אינגה אוארבכר שגרירה של ידידות, הכלה ושלום

אשר אנג'ל אנשים לא שוכחים כשאתה עושה להם טוב.

יואל אפשטיין אני חבר בקיבוץ המעפיל משנת 1948.

הלל באום סבי מכר את הבקר שלו באלזי.

מאנף ביראן הפכנו ציונים אדוקים

ליליאן ברבר סוף-סוף מבוגרת!

דוריס והאנס ברנהיים ברחו מגרמניה הנאצית יחד עם הוריהם

מרדכי (מוטק'ה) ברקוביץ אהבתי לעזור לאבי עם הסוסים.

דליה גביש אמי הייתה דוגמה להקרבה ולנחישות.

ורן גדעון "אני לא חושב שאי פעם גדלנו באמת כילדים."

פאבל הופמן שוחרר כיתום בטרנספורט מיוחד מטרזינשטט

יצחק (איצ'ו) הירש "לא חשבתי שאנשים יכולים להתנהג ככה".

מרים הראל אם יש דבר אחד שחשוב בחיים, זה ללמוד, ללמוד וללמוד עוד.

אלפרד וארנולד ווכנמארק הצליחו לברוח דרך שוויץ לארצות הברית

אלזה ולדר ילדות ונערות ברקסינגן

גדי זילברמן שנאה היא דבר הרסני.

פרדי כאהן בנם של ניצולי שואה

אסתר כהן "מעולם לא חשבתי שאתרגש כל כך מתפוח."

תמי לביא חיפשתי את המשפחה שלי.

סאלי למברגר ב-1945 חזרתי לרקסינגן. לא האמנתי למראה עיני.

ורדית מאיר ברחו ממחבוא למחבוא כצעירים

אלדה מושלי אהבתי לשבת בגלריה של סבא ולקרוא, לכתוב ולצייר.

שושנה נוימן הייתי הקשר היחיד של המשפחה שלי לעולם החיצון.

מקס נתנס "הייתי חייב לומר שאני יתום."

רות סלומון הרשמים הראשונים שלי מהכינגן ישארו תמיד חיים בזכרוני.

בצלאל פישר אנשי הפלמ"ח באו להגן עלינו.

יעקב פרוייליך עקב אחרי קרובי משפחה ללא הוריו לשבי ציון

אהרון קלפפר החלטנו לברוח ולהסתתר ביער.

שאול קרס אני עדיין זוכר את הריח של קערת תפוחי האדמה המהבילה.

רלי רובינזון הסבירו לי שזה סוג של משחק ששיחקנו ביחד.

טרודה שוורץ היא רצתה להיות גננת.

צבי שלמוביץ שרד את המלחמה אצל הורים מאמצים
עדויות מגוף ראשון

אשר אנגל

ורן גדעון

מרים הראל

ד"ר יצחק הירש

פאבל הופמן

ד"ר פרדי קאהן

תמי לביא

אלדה מושלי

צבי שלומוביץ
צוות הפרוייקט

תודות
יישות משפטית
מדיניות פרטיות

דף הבית פיסות זיכרון
ביוגרפיות >
ורן גדעון >
דף 1

ורנר גדעון בגיל שלוש, בוילינגן, זמן קצר לפני עזיבתו את גרמניה בשנת 1939

ורן גדעון "אני לא חושב שאי פעם גדלנו באמת כילדים."

פותח על ידי אמלי גרופ ויולה הנינגר

התחל לעמוד הבא

בחר שפה

Deutsch
English
עברית

ורן גדעון

ורנר גדעון בגיל שלוש, בוילינגן, זמן קצר לפני עזיבתו את גרמניה בשנת 1939

דף 1

ורנר בגיל שישה חודשים. לשמאלו אחותו הלגה. וילינגן, 1936

דף 2

אלזה בלוך בבגדי טניס, בידה מחבט טניס, 1926.

דף 3

רוברט גדעון בשנות העשרים.

דף 4

אלזה גדעון עם בתה הלגה בוילינגן, 1935.

דף 5

בית המגורים של משפחת גדעון בוילינגן. בקומה הראשונה פעל בית המרקחת של משפחת שטרנגרט.

דף 6

משמאל לימין: הסבא מיכאל בלוך, ההורים אלזה ורוברט גדעון עם הלגה וורנר, וילינגן, 1937.

דף 7

קטע מתוך הציור של דוד לודויג בלוך, ״מחנה הריכוז דכאו, נובמבר 1938״

דף 8

ורנר, הסבא מיכאל בלוך, הלגה והאמא אלזה גדעון. וילינגן, 1937.

דף 9

הדרכון הגרמני של אלזה גדעון, 1939. האות j והשם שרה שחויבה להוסיף לשמה מסמנים אותה כיהודייה.

דף 10

כרטיס נסיעה במחלקה השלישית, כתוב באיטלקית על שם רוברט ואלזה גדעון יחד עם ורנר והלגה. הונפק בחמישי בנובמבר, 1939.

דף 11

דף 12

כריכת אלבום הבולים הראשון של ורן גדעון, אותם התחיל לאסוף כשהיה בן שמונה.

דף 13

הסב מיכאל בלוך עם הלגה וורנר גדעון, ניו יורק, 1942

דף 14

דף 15

שילה גדעון עם בנה ג׳רי. ארצות הברית, 1963/1964.

דף 16

ורן גדעון כרוקח בארצות הברית, 1986.

דף 17

דף 18

בית הקברות היהודי ברקסינגן.

דף 19

ורן, שילה, ג׳רי, רנדי, מיכאל ולוראל גדעון מבקרים בבית העיריה בהורב, 2019.

דף 20

דף 21

דף 21

הגדרת קבצי קוקיז

אנו משתמשים בקבצי Cookie כדי להטמיע סרטונים מיוטיוב וכדי להעניק לך את החוויה האפשרית הטובה ביותר. קבצי Cookie גם עוזרים לנו לנתח את התנהגות המשתמשים על מנת לשפר עבורך את האתר כל הזמן.

חיוני יוטיוב

קבל הכל דחה הכל שמור הגדרות